החלטה בתיק ת"א 11716-10-10

הבקשה להעברת התובענה לבית הדין האזורי לעבודה

1. בכתב תביעה שהוגש על ידי התובעת התבקשו הסעדים הבאים: צו מניעה קבוע ותשלום סכום שהוערך ב-940,865 ש"ח.

התובעת הינה חברה פרטית העוסקת בליווי וייעוץ בתחום המשכנתאות, הנתבעת 1 אף היא חברה פרטית (להלן: "אפיק"), כאשר, על פי הנטען בכתב התביעה, נתבע 2 (להלן: "ברוכים") וכן אדם בשם שחר אבישי (להלן: "אבישי") הינם בעלי המניות והמייסדים בחברה זו.

כפי שעולה מכתב התביעה, ברוכים ואבישי סיפקו לתובעת שירותים שונים כנגד חשבוניות שהנפיקה אפיק לתובעת. עוד נטען כי " שירותי הניהול שסיפקו ברוכים ואבישי, נמנים עם התפקידים הבכירים יותר בחברה כשאבישי אף נשא בתואר סמנכ"ל תפעול, על כל המשתמע מכך, ובפרט בכל הנוגע לנגישותם למידע, ללקוחות, לנתונים סודיים, למשאבי החברה - הפיסיים והאנושיים - ולמערכות, שיטות, כלי עבודה ותוכנות שונות לעיבוד מידע ונתונים" .

עקב חשדות שהתעוררו אצל התובעת ביחס למתרחש, התנהלה שיחה נוקבת עם אבישי וזה הודה כי עשה שימוש במידע סודי של התובעת " וכי סייע לברוכים בעבודתו עם לקוחות, אשר שיצרו עימם קשר בשעה שסיפקו השניים שירותים לחברה באמצעות אפיק".

בעקבות כך נחתם הסכם פשרה בין הצדדים, לפיו התחייבה התובעת שלא לתבוע את אבישי, והלה התחייב שלא להשתמש במידע סודי של התובעת ולהסכים לכל צו זמני שתבקש התובעת נגד הנתבעים.

כאמור בכתב התביעה, הוסכם בין מנהלי התובעת לבין אבישי וברוכים כי השניים יקימו חברה משלהם, אשר תהיה בעלת מניות בחברה התובעת, והם יהפכו לנותני שירותים, כנגד חשבוניות.

במסגרת הסכם שיתוף פעולה שנחתם בין הצדדים, ביום 10.1.2006, התחייבו אבישי וברוכים להימנע מלהתחרות בעסקי התובעת וכן לשמור על סודיות עסקית ומסחרית בנוגע ללקוחותיה ועסקיה של התובעת.

כנטען בכתב התביעה, התעורר לאחרונה חשד אצל התובעת, אשר התאמת בשיחה עם אבישי, כי השניים הקימו " מערכת עסקית מקבילה לפעילות החברה בניגוד להתחייבויותיהם המפורשות, והעניקו שירותים באופן ישיר ללקוחות החברה, כל זאת בסתר, תוך שהם מוסיפים ומנצלים את משאבי החברה, עובדיה, לקוחותיה וספקיה, ובד בבד - מוסיפים ונותנים שירותים לתובעת". הסתבר לתובעת כי הועברו רשימות של לקוחות מאבישי וברוכים, לאחר שברוכים חדל מלספק שירותים לתובעת, וכי אבישי שיתף פעולה עם ברוכים לשם הפקת דוחות שונים, שהם בגדר סוד מסחרי ועסקי של התובעת.

בהמשך, החליטו עובדים מרכזיים שונים בחברה התובעת להתפטר מהחברה, דבר שקשור אף הוא להתנהלותם של אבישי וברוכים.

כמו כן, "נעלמו" לקוחות פוטנציאליים, דבר שגרם לאובדן רווחים ממשי לחברה, וגם לכך יש קשר להתנהלותם של הנתבעים ושל אבישי.

על יסוד הפרת ההסכמים מצידם של הנתבעים והפרת חובותיהם כנושאי משרה בחברה וכבעלי מניותיה, התבקש בית המשפט, בראש ובראשונה, להוציא תחת ידו צווים קבועים, האוסרים על הנתבעים לעשות כל שימוש במידע סודי שהוא קניינה של התובעת, ליצור קשר במישרין ובעקיפין עם לקוחות התובעת, וכן ליצור קשר עם מי מבין עובדי התובעת בהווה ובשנה האחרונה.

כמו כן, התבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים בתשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לתובעת, המוערכים בסכום של 940,865 ש"ח.

2. הן במסגרת כתב ההגנה והן בבקשה נפרדת, נטען על ידי הנתבעים כי הסמכות העניינית לדון בתובענה מוקנית לבית הדין האזורי לעבודה, שכן בין התובעת לבין ברוכים חלו יחסי עובד - מעביד. ככל שמדובר בעילת התביעה לפי חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות"), היינו כי הנתבעים ביצעו גזל של סוד מסחרי, הרי שאף כאן נקבעה בחוק עוולות מסחריות סמכות ייחודית לבית הדין האזורי לעבודה, בתובענה שבין עובד למעבידו. נטען בהקשר זה כי ברוכים החל לעבוד אצל התובעת בחודש מאי 2005, תחילה כעובד מכירות ובהמשך התקדם לתפקיד מנהל המכירות אצל התובעת. הסכם ההעסקה בין התובעת לבין ברוכים לא בוטל ולא פקע מעולם, עד אשר החליטה התובעת לפטרו ביום 1.7.2010, ואף שולמו לברוכים פיצויי פיטורין חלקיים.

התובעת בתגובתה לטענה זו, ציינה כי נתבעת 1 לא היתה מעולם עובדת של התובעת והיא אינה מחזיקה במניותיה. אשר לברוכים, הוא אכן החל את דרכו כעובד, אך בהמשך הוא עבר לשמש כספק שירותים, בהיותו מחזיק במניות הנתבעת 1, ובעקיפין באמצעותה הוא מחזיק גם במניות התובעת.

הטענה המרכזית שבפי התובעת הינה כי עילת התביעה אינה נובעת כלל מיחסי עובד-מעביד, שכן ההפרות שבוצעו על ידי ברוכים נעשו, מבחינה כרונולוגית, בתקופה בה לא היה ברוכים שכיר של התובעת, אלא לאחר שניתקו יחסי עובד-מעביד ביניהם. באותה תקופה היה ברוכים בגדר ספק שירותים ולא היה עובד של החברה, ועל כן אין כל סיבה להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה. זאת ועוד, הפרת ההסכם המיוחסת לברוכים אינה נוגעת להסכם ההעסקה של ברוכים אלא להסכם משקיעים בחברה התובעת. עילות התביעה נוגעות להפרת חובותיהם של הנתבעים כנושאי משרה וכבעלי מניות בתובעת, והסעדים המבוקשים נוגעים, רובם ככולם, למעמדם האמור של הנתבעים.

התשתית ההסכמית

3. בין התובעת לבין ברוכים נחתם, ביום 6.6.05, הסכם העסקה ובמסגרתו הוסכם על העסקתו של ברוכים כעובד החברה בתפקיד יועץ משכנתאות.

בסעיף 5 להסכם נאמר כי לאחר תקופת ניסיון בת שלושה חודשים, אשר תחל ביום 6.6.05, ימשיך לחול ההסכם לתקופה בלתי מוגבלת, עד לסיום ההתקשרות על ידי אחד מהצדדים.